לא. כל ילד.ה בונה את מערכת השעות מתוך שיעורים מוצעים. לאחר בניית המערכת, התלמיד.ה מחוייב.ת למערכת לאורך כל השנה. השבועיים הראשונים בכל שנה מוגדרים ״מערכת התנסות״ במסגרתה הילדים מתנסים בשיעורים השונים. בסיום שבועיים אלה, כל תלמיד ותלמידה, ביחד עם החונכ.ת האישי.ת, בונים את המערכת. במידה וישנו ביקוש גבוה לחלק מהשיעורים, לעתים נדרש לקיים הגרלות.
יש תכנים שהם חובה, אולם הם מועטים. תכני החובה הם – חונכות אישית, השתתפות במפגשים ארוכים (״מפגשי כיתה״ המוקדשים להיבטים חברתיים, ערכיים, אשר סביבם מתגבשת הקבוצה. לכל קבוצת גיל יש לפחות 3 מפגשים כאלה בשבוע),
בהחלט. במידה רבה, בית-הספר אינו עוסק בפוליטיקה העכשווית, אלא משמש תשתית חינוכית ותרבותית שמזמינה את הילדים לחוות את הדמוקרטיה כתפיסת עולם, כדפוס של קשר עם הזולת. עם זאת, בית-הספר אינו נמנע מלעסוק גם במציאות החיים שסביבנו, וכאשר עולות סוגיות במרחב הציבורים העוסקות במקומה, תפקידה ומעמידה של הדמוקרטיה-הליברלית כשיטת משטר, סוגיות אלה נוכחות ונידונות גם בבית-הספר, באופן מותאם גיל כמובן.
כן. תשלומי ההורים בבית-הספר הינם על פי נהלי משרד-החינוך. בהתאם לנהלים אלה, בתי-ספר המוגדרים ״ייחודיים״ (כל בתי-הספר הדמוקרטיים בישראל מוגדרים ככאלה) יכולים לגבות סכומי כסף הקשורים בתוכן הייחודי שהם מציעים. ראוי לציין שלא מדובר בעלות חריגה מאוד בהשוואה לבתי-ספר אחרים, והסכומים, המשתנים מעת לעת ובהתאם לנהלים מתואמים עם ההורים ומקבלים את ברכת ואישור נציגות-ההורים, אינם גבוהים.
לא. בית-הספר הינו ״ממלכתי״ או ״מוכר-ורשמי״, בדומה לרוב בתי-הספר בארץ. באותו אופן, התיכון הינו בבעלות עיריית הוד-השרון (מכיתה י׳), בדומה למרבית התיכונים בארץ.
בפועל, מצב שכזה אינו קיים. אמנם, לילדים ניתנת האפשרות לבחור את מערכת-השעות שלהם ולבנות אותה, ושיעורי הליבה אינם מוגדרים כחובה. עם זאת, תהליך בניית המערכת לא נעשה על ידי התלמיד.ה לבדו.ה, אלא בצוותא עם החונכ.ת האישי.ת, וגם ההורים מעורבים בו. בשל כך, בפועל, לא מוכרים בבית-הספר מקרים שבהם ילדים בוחרים שלא ללמוד שפה או חשבון. בהתאם ובניגוד לשמועות….. אין בבית-הספר תלמידים שנמצאים לאורך כל השבוע ב״שיעור חופשי״. בבית-הספר יש לכל חטיבה מועדון (המכונה ״בית-קבוצתי״) ותלמידים יכולים לבחור לשהות בו בחלק משעות המערכת. אולם – בבית-הקבוצתי נמצא תמיד איש צוות, וגם בו מתקיימת למידה, לעתים אף כזו בעלת ערך רב מאשר הלמידה בכיתה. וממילא, גם מספר השעות שהתלמידים בוחרים להיות בהן בבית-הקבוצתי, מוגבל ולא רב.
כן. צוות בית-הספר, כמו התלמידים, כפופים לחוקת בית-הספר, אשר לפיה מותר לכל אחת ואחד ״להגיש וז״ח״ (להגיש תלונה לועדת זכויות וחובות) על כל אחת.אחד. עם זאת – מנגנון הוז״ח נועד בראש ובראשונה ליחסים שבין אדם לחברו, ולחריגות מכללי הלימוד וההתנהגות המוגדרים בבית-הספר, ולא לאירועי קצה או מעבר (למשל) על נהלי משרד-החינוך המוגדרים בכלל בתי-הספר. במידה ומתרחש אירוע מסוג שכזה, הוא לא מטופל דרך ועדת זכויות-וחובות, אלא משמעתית על ידי צוות בית-הספר וההנהלה, בדומה לכל בית-ספר אחר, כולל שימוש במנגנונים וכלים הנהוגים במערכת החינוך – זימון הורים לשיחה, אזהרה ובמקרים והדבר מחייב זאת, גם השעיה מבית-הספר.