אחד העקרונות המרכזיים בתפיסת החינוך הדמוקרטית הינו הגדרת כל המשתתפים בתהליך – ילדים כמובן, צוות וגם הורים, כחברים בקהילת בית-הספר. מושג הקהילה מורכב וניתן לפרשנות ולתרגום להרבה אופני התנהגות ודפוסי קשר. קהילה יכולה להיות כזו המבקשת להשפיע על מציאות במרחב הציבורי (למשל – להנחיל ערכים דמוקרטיים לציבור הכללי) או להשפיע על המציאות בתוכה פנימה – למשל לייצר תחושת שותפות ואחחוה, לעצב תרבות חינוכית ועוד. מטבע הדברים, קהילת בית-הספר היא המכתיבה את אופיה שלה ואת דמותה, ובהרבה מובנים, אופי קהילת בית-הספר הינה דינמית ומשתנה מזמן לזמן.
לקהילה בית-הספר כמה ״מופעים״ פורמליים, ואחד המרכזיים בהם הוא שלכל מי שחבר בקהילה יש יכולת לקחת חלק במנגנוני בית הספר – להעלות הצעות בפרלמנט, להצביע בו כמובן ולהשתתף בוועדות. באופן זה, הורים הרוצים בכך יכולים להשפיע באופן משמעותי ונרחב מאוד על אופיו של בית-הספר ותכני הלימוד בו. למשל, וועדת חינוך ותכנון של שנת תשפ״ג הן אלה שהחליטו להרחיב את לימודי השפה בשנת תשפ״ד, והן אלה שהחליטו להכניס לבית-הספר תוכן (וסדנא) העוסקת בנגרות, ותכנים העוסקים בקיימות וסביבה.
נציגות ההורים – נציגות ההורים הינה גוף מרכזי בבית-הספר שהינו מעין ״גרסא מותאמת חינוך דמוקרטי״ של ״הנהגת ההורים״ בבתי-ספר אחרים. בוועדה חברות.ים נציגות.ים מכל חטיבה. תפקיד נציגות ההורים לשמש ערוץ השפעה וקשר בין הנהלת בית-הספר ובין ההורים. לנציגות תפקיד מרכזי בהצפת נושאים שוטפים שמטרידים את ההורים לסדר היום, ולתווך להורים, כפרי של עבודה ושיח משותפים עם ההנהלה, מסרים מצידו של בית-הספר.
ועד העמותה – לצידו של בית-הספר פועלת עמותת הורים, שלה מגוון תפקידים ואחריויות, בין היתר הפעלת הצהרון, העסקת חלק מהצוות העובד בבית-הספר ועוד. כל הורי בית-הספר חברים בעמותה, ומטעמם פועל ועד המנהל את העמותה.